נעים להכיר, אני הילה.
במשך כל השנים מאז סיום לימודי הקולנוע אני מלמדת ומרצה על עריכה וקולנוע תיעודי. בהמשך למדתי תואר ראשון בקולנוע וחינוך במדרשה לאמנות – בית ברל ותואר שני בלימודי זקנה (גרונטולוגיה) באוניברסיטת חיפה.
מאז ועד היום ביימתי והפקתי סרטים רבים. אני יוצרת אותם יחד עם אנשי ונשות מקצוע מעולים, כולם מקצועיים, יצירתיים והכי חשוב - אנושיים ומכילים. כולנו יחד שואפים ליצור חוויה אנושית קולנועית מרגשת.
הבנתי שאנשים משתוקקים לספר את הסיפור שלהם. הסיפור מעניק משמעות לדברים. לחיים, והזדמנות להשאיר חותם.
בלימודי הזקנה באוניברסיטת חיפה התמקדתי בגרונטולוגיה נרטיבית או במילים אחרות - הסיפור האישי של כל אחד ואחת ואיך הוא משפיע על התפיסה העצמית והמצב הרגשי והנפשי. הלימודים הביאו אותי לשדה חדש של תיעוד - בשנים האחרונות אני מנחה סדנאות לתיעוד אישי בכתב ובצילום. הסדנאות מועברות במרכזי יום של מנהל קהילה בעיריית תל אביב-יפו.
נעים להכיר, אני הילה
אני קולנוענית, מרצה לקולנוע ומנחה סדנאות כתיבה ליצירת סיפורי חיים. כבר למעלה מעשרים שנה שאני מביימת ביוגרפיות עבור א.נשים ומשפחות.
למדתי בבית ספר לקולנוע וטלויזיה 'סם שפיגל' בירושלים. הסרט האישי הראשון שעשיתי היה סיום שנה לגן של בתי. במקביל ערכתי סרט על חייה ודמותה של פרופ' אליס שלווי והתאהבתי במדיום האישי.
עם סיום לימודי הקולנוע התחלתי לעבוד כעורכת ולאחר מכן כבמאית ומפיקה של סרטים תיעודיים ביוגרפיים. חברים ומשפחה ביקשו שאכין סרטים אישיים לאירועים חגיגיים ומשם זה זרם בטבעיות לאהבה שלי - מפגש עם גיבורי וגיבורות הסרט ובני משפחותיהםן.
יחד אנחנו יוצרים ויוצרות נרטיב חיים אישי כשהתהליך מתמקד בתמות המרכזיות בסיפור החיים לצד סיפורים קטנים בעלי משמעות וזיכרון עמוק.
- ה״אני מאמין״ שלי
הערך בתיעוד אישי
תקופת הזקנה, שנמשכת כיום על תקופה של שני עשורים ואפילו יותר, מלווה בהתמודדויות שונות. חלקן קשורות לגוף וחלקן להתמודדויות נפשיות ומנטליות. אריק אריקסון, פסיכולוג התפתחותי, תיאר את מסלול החיים כשלבים של התמודדות וצמיחה נפשית. אחת ההתמודדויות המהותיות בזקנה היא קבלה והכלה של סיפור החיים שלנו. אי השלמה עם מי שאנחנו ומה שעשינו בחיינו גורמת לתסכול, ייאוש ועצב. בנוסף, מצב נפשי ירוד משפיע ישירות על המצב הגופני שלנו. דרך יעילה ועוצמתית לקבלה והכלה של סיפור החיים האישי והתמודדות עם רגשות של תסכול ועצב היא יצירת סיפור חיים אישי.
במשך שני עשורים של יצירת סרטים ביוגרפיים וסיפורי חיים נוכחתי שוב ושוב לראות כי תהליך מסוג זה מאפשר התבוננות חומלת ומקבלת על מי שהיינו ומי שאנחנו עכשיו. על הדרך אותה עברנו ועל השנים שיבואו.
עבורי, חיבור נקודות שונות בסיפור החיים שלכם והפיכה שלהם לרצף של סיפור ומשמעות, זו שליחות. הרווחים הנפשיים והרגשיים שנוצרים בעקבות התהליך הם בעלי ערך עצום הרבה מעבר לסרט ולחגיגת יום ההולדת.
ודבר נוסף ולא פחות חשוב - סרט ביוגרפי זו דרך נפלאה להשאיר את החותם הייחודי שלכם.ן. הסרט הופך את הסיפור האישי לזיכרון חי ונושם והוא קפסולה הנשלחת קדימה בזמן ומחברת את הדורות יחד לסיפור משפחתי רחב יריעה. משפחות רבות ממשיכות לצפות בסרט עוד שנים רבות אחרי שיצא לאור.
הקרנת הסרט מייצרת חיבורים, קבלה והכלה של אירועים ונסיבות טובים וטובים פחות.
אחד המשפטים שאני שומעת פעמים רבות בהקשר של היסטוריה משפחתית הוא ש"היום כבר אין את מי לשאול".
אנשים לא מצטערים על הדברים שעשו אלא על הדברים שלא עשו. הזמן עובר. הסיפורים נשכחים, ולא תמיד יש עם מי לברר את הפרטים. אבל כדי שכל זה יקרה צריך להתחיל עכשיו. ממש עכשיו.
תרימו טלפון או תשלחו הודעה - ואני חוזרת אליכם עם הצעה שהיא מיוחדת ואישית לכם וליקרים לכם. זה יכול להיות תיעוד בכתב או צילום ראיון עם סיפור החיים, סרט קצר או ארוך, והכל בהתאמה אישית.
על התהליך והליווי שלי
סרטי חיים מופקים מתוך כוונה ורצון ליצור מזכרת חיה ונושמת לסיפור חייו של בן משפחה. הכל מתחיל בסיפור אישי או משפחתי המסופר דרך זיכרונות משותפים (שמשתפרים עם הזמן). כאלו שמסופרים סביב שולחן הארוחה או בכל פעם שנפגשים (באירועים שמחים וגם עצובים). לפעמים נשלפים אלבומי תמונות מצהיבים וקטעי סרטים מקרטעים, ריחות, טעמים ובדיחות משפחתיות שזורים זה לצד זה, ויוצרים את המסורת המשפחתית שלכם. כזאת שתרצו להעביר הלאה. ואז מגיע רגע, אירוע או רגש חזק שאומר "בואו נעשה מזה סרט". כזה שיחבר ויעביר הלאה בצורה חייה ונושמת זכרונות ורגעים.
הפקת הסרט היא חוויה מרגשת בפני עצמה, כזו שמשאירה חותם רגשי עמוק מעבר לתוצר הסופי.
התהליך הוא כפול במספר מובנים: אישי ומשפחתי, עבר ועתיד, טכני ורגשי. אישי עבור האדם שלכבודו יצאתם לדרך. משפחתי עבור כל השותפים. משמר את העבר ומה שהיה בשביל העתיד ומה שיהיה.
הפקת הסרט מאפשרת התבוננות עמוקה על נרטיב החיים האישי - קבלה והכלה שלו.
הסרט משמר את העבר עבור ההווה והעתיד, ומאפשר הבנה רחבה יותר של סיפור החיים האישי והמשפחתי. זאת הזדמנות יוצאת דופן להתבוננות אחרת בחיים כרצף וסיפור.
אז איך עושים את זה שלב-שלב -
⦁ תחקיר - זה השלב בו אנחנו נפגשים. אני שואלת הרבה שאלות ואתם.ן מספרים/ות. בשלב התחקיר נאספים חומרי ארכיון וחומרים רלוונטיים אחרים כמו, קטעי מוסיקה, תמונות וסרטים ישנים.
⦁ כתיבת התסריט - כל החומר שנאסף ונכתב בתחקיר, נכתב כתסריט לסרט.
⦁ הפקה - ימים של כיף והתרגשות. צילום של ראיונות, סצנות, מקומות שקשורים להיסטוריה הפרטית, מפגש עם מכרים/ות ובני משפחה.
⦁ עריכה – השלב הקסום בו כל החומרים שנאספו מתחברים לכדי רצף מרגש שהוא הסרט שלכם.ן.
